ספסל - עיבוד לסיפור קצר שנכתב על ידי רותם

כשרותם היה נער, בכיתה ט', הוא נהג בין שלל תחביביו היצירתיים, לכתוב סיפורים קצרים למגירה. את אחד מהסיפורים הקסומים שכתב, החלטנו בשנה שעברה לעבד לסרט קצר בעזרת הבמאי והעורך גיא ברדך, הכותב גיל קליאן והמוזיקאי אורי קליאן.

התוצאה לפניכם

כדי להתאים את הסיפור לפורמט הקולנועי נעשו קצת שינויים בסיפור. אך החלטנו להעלות אותו כאן במלואו:

סיפור קצר

מאת: רותם מוריה

 אני יושב על ספסל ציבורי. רוצה לראות אם באמת הנערה תבוא. אני אפילו לא יודע את שמה. ראיתי אותה והייתי חייב לשאול אותה, שאם היא מעוניינת, שנפגש על הספסל הזה בחמש.

השעה חמש ורבע. אני חושב לעצמי איזה טיפש עשיתי מעצמי, למה שהיא תבוא בכלל? איזה מן הצעה מטומטמת זאת, להיפגש על ספסל.

אני בכתה ט', החברה האחרונה שהייתה לי למדה איתי בכיתה ו'. אני לא נורא כל כך, אני בנאדם נחמד, מגיע לי יותר. אני אפס שלא מסוגל לנהל חיי חברה.

השעה חמש וחצי. אני יושב (יש לי סבלנות) על הספסל, לא זזתי מאז. אני רואה מולי מכונית עם גג פתוח נוסעת, בתוכה יושב גבר רגוע, כשלידו אישה מהממת. אני חושב לעצמי, איך הוא יכול להיות אדיש ככה כשלצידו מישהי כזאת. איזה גבר הוא, למה אני לא יכול להיות כמוהו במכונית אדירה, עם מישהי כזאת לידי, הייתי מלך העולם. פתאום היא קמה ופורשת את הידיים שלה. אני מקנא. הוא מסתכל עלי בצורה אדישה, לי נראה כאילו הוא מזלזל בי. זה נראה כמו פרסומת לבגד. איך אני שונא את השלמות הזאת. הם סוף סוף עברו, הם דיכאו אותי. אני אף פעם לא אהיה כמוהו, החברה שלי אף פעם לא תראה כמוה, למה הם כן ואני לא. עכשיו אני אומר לעצמי, בטח אחרי כל האי ההערכה העצמית הזאת, היא בטח תבוא, כל הקטע הזה ייגמר בטח בסוף טוב, אני מקווה.

השעה שש וחצי. היא לא באה. הלכתי.

אוקטובר 2005 - ערב הזיכרון לזכרו של רותם מוריה ז"ל

במלאת שנה להירצחו של רותם מוריה, ב- 30 באוקטובר 2005, נערך ערב זיכרון לזכרו.
 בערב הזיכרון שנערך שנה קודם לכן, הוכרז על הקמת קרן לסיוע ליוצרים צעירים הנתקלים בקשיים להפיק את הסרט שחלמו עליו – בשל סיבות שונות – שחלקן אי הכרה בנושא עצמו או מסיבות שאינן תמיד אובייקטיביות.
 מטרת הקרן היא לעזור ליוצרים אלה להפיק את הסרט - כנגד כל הסיכויים – בדומה לסיוע שניתן בסופו של דבר לרותם מוריה ז"ל בסרטו מעורר המחלוקות שנקרא בשם זה.
 "כנגד כל הסיכויים", קרא אז רותם ז"ל לסרטו, וזה גם שמה של הקרן על שמו, ששמה לה למטרה לטפח בדיוק את אותם סרטים שוברי גדר וגבולות, פורצי דרך ושפה – בדיוק כפי שהיה עושה זאת רותם לו היה חי כיום ומצליח להגשים את חלום חייו.
 במהלך השנה הראשונה להיווסדה, פנתה קרן רותם לקהל סטודנטים, משנה ב' ומעלה, הלומדים במוסדות העוסקים בהכשרה מקצועית קולנועית להציג את תכניותיהם. בעקבות  הפרסום – נתקבלו 72 פניות של סטודנטים שהעבירו חומר בתהליך זה או אחר של הפקה. לאחר בחינת החומר ע"י שלושה לקטורים, וראיונות אישיים - עלו לשלב הגמר שלושה  תסריטים שאחד התנאים העיקריים לקבלת הסיוע מטעם הקרן היה מוכנותו להקרנה בערב הזיכרון. בסופו של תהליך נותר רק סרטה של עינב בר, "מחוץ למיטה", שענה  לקריטריונים של הקרן "כנגד כל הסיכויים".
 לערב הזיכרון שנערך בסינמטק תל-אביב, התאספו ובאו מוקירי זכרו, חברים וידידים וכן השתתף מ"מ ראש הממשלה מר אהוד אולמרט, שנשא דברים חמים לזכרו ודיבר בשבח  הרעיון לסיוע.
 הסרט "מחוץ למיטה", שהוקרן בהקרנת בכורה הוא מהז'אנר העלילתי, באורך של 14 דקות, וצולם בפורמט וידאו. הסרט עוקב אחר ערב אחד בחייו של זוג צעיר (בגילומם של אמיר י.  וולף ושרון קשב) שנדמה ששורה עליהם מועקה גדולה שאין יודעים מה פשרה ומהם הסיבות לה. מועקה זו מעוררת תהייה אמיתית, שכן דורון וליאורה רחוקים מלהיראות כמו אנשים  קשיי יום, שטרדות החיים רובצות עליו, או כמו זוג מבוגר שמן הסתם כבר מאס זו בזה. נהפוך הוא: הם צעירים, יפים, מבוססים, הם סוג של אידיאל בורגני ובמידה רבה גם של אידיאל  רומנטי. הסרט מציץ לחייו של זוג שעבר טראומה ובמרכזו נמצאת הזוגיות שעברה טלטלה. האם ניתן לגשר על הפער שנפער?
 כאמור - סרטה זה של עינב בר הוא הראשון שהופק ונערך במימונה של הקרן. "מחוץ למיטה" הוא סרט הביכורים, שצולם במסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת ת"א כפרויקט שנה  שנייה.
 סרט שני שהוקרן בערב הוא "צומת סביון", של מיטל מרגלית. מיטל הקדישה את הסרט לזכרו של רותם, אותו פגשה בסיני שעות ספורות לפני הירצחו בפיגוע במלון טאבה, בצאת  שמחת תורה אשתקד.
 שני הסרטים זכו לתשואות והוקרה מצד הצופים.
 לא ניתן ללמוד טוב יותר על חשיבותה של הקרן מאשר עיון במכתבה של עינב בר, ילידת 79, ממושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל - לקרן.
"ההוכחה הכי טובה שאני יכולה לספק לכך היא שבצעד מפתיע החליטו ראש החוג וראש המגמה בפקולטה להכיר בו בתור פרויקט גמר ו"להקפיץ" אותי ישירות לתואר שני בחוג (!). חשוב להדגיש שמדובר בצעד חריג ביותר שמבצע החוג עבור סטודנט. בנוסף, החוג לקולנוע יפיץ את הסרט לחו"ל דרך מחלקת ההפצה המיוחדת שפועלת בו. ישנם כ-100 פסטיבלים פוטנציאלים ברחבי העולם שהסרט עונה על הקריטריונים שלהם. מתוכם, עפ"י ניסיון החוג, הוא צפוי להתקבל לפחות ל-20 ולייצג בהם גם את הקרן"

 בתום ערב הזיכרון הוכרז פרויקט הסרטים של הקרן לשנת 2006 - "הו, האימה".
 מלבד "פרויקט האימה", הקרן ממשיכה לקבל באופן שוטף תסריטים ובוחנת את האפשרות להפיק סרטים נוספים המתאימים לאופי הקרן.
 למעוניינים להעביר תסריטים ניתן לשלוח אותם במייל לכתובת:
rotemfoundation@gmail.com
 או לת.ד 6225 תל אביב 61061